גירושין\חלוקת רכוש


פירוק שיתוף בדירת המגורים


גירושין\חלוקת נכסים פיננסיים


גירושין\מוניטין אישי


גירושין\חלוקת מניות חברה


גירושין\מוניטין עסקי


גירושיו\חלוקת רכוש\פיצויים מתאונה, גימלה


גירושין\חלוקת רכוש לא שווה


גירושין\נכסים חיצוניים


דיני משפחה\הסכמים במשפחה


גירושין\בגידות\עידן האנטרנט


גירושין-כינוס נכסים


נהול עזבון-מכירת נכסי מקרקעין


עמוד הבית פירוק שיתוף בין בני זוג במניות חברה והברחת רכוש מהחברה על ידי בן הזוג הפעיל

פירוק שיתוף בין בני זוג במניות חברה והברחת רכוש מהחברה על ידי בן הזוג הפעיל

פירוק שיתוף בין בני זוג במניות חברה משפחתית

 

במסגרת הסכמי גירושין חולקים בני זוג ברכושם המשותף. בעוד כאשר אנו דנים בנכסי מקרקעין ודני משפחה  חל בדרך כלל עיקרון ההדדיות ואין כל מניעה כי אחד מבני הזוג ירכוש את זכויות בן הזוג האחר הרי במקרה שהנכס המשותף הוא "מניות בחברה משפחתית" הכללים המסורתיים של פירוק שיתוף אינם מספיקים ויש להחיל כללים נוספים במטרה לשמור על החברה ועל האינטרסים השונים של בני הזוג.

 

האפשרויות העומדות בפני בית המשפט

 

א.   פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין של המניות.

ב.    פירוק שיתוף בדך של מכירת  המניות למרבה במחיר וחלוקת תמורתן בין בני הזוג.

ג.     פירוק שיתוף בדרך של תשלום שווי המניות על ידי בן הזוג לאחר.

 

פירוק שיתוף בדרך של תשלום כסף או שווה כסף עבור המניות

 

במספר פסקי דין נקבע כי השותף הפעיל בחברה ירכוש את חלקו של השותף הסביל בחברה על פי הערכת שווי המניות על ידי מומחה.

 

יובהר כי פתרון זה הוחל גם במקרים בהם בן הזוג הסביל היה מעוניין לקבל את המניות בפועל לידיו.

 

חלוקת נכסים בין בני זוג במסגרת הליכי גירושין תוצאתה לעיתים קרובות רכישת נכסים על ידי בני הזוג זה מזה. ההבדל הוא  כי במקרה זה נעדר אלמנט ההדדיות ובן הזוג הפעיל מחוייב לרכוש את חלקו של האחר ונדרש לצורך כך לגייס ממון.

 

מאידך, היתרון שבפתרון זה הוא שמירה על פעילותה של החברה באשר "זכות לשיתוף בנכסים אינה מקנה זכות לחדור לחברה פרטית, שמתנהלת תוך הרמוניה ושיתוף פעולה בין חבריה ומנהליה".  ה"פ (ת"א) 39/89 ברנוביץ נגד ברנוביץ (לא פורסם).

 

בתמ"ש   (ים) 17481/04 א.ב. נגד נ.ב. נתן ביום 30.3.08 (פורסם באתר נבו) דובר בחברה בה היו לבעל 55% ממניות החברה כאשר יתרת המניות  הוחזקו בידי שותף אחר.  במקרה זה האישה היא זו שביקשה  להצהיר כי היא זכאית לקבל לידיה -50% מהמניות של הנתבע בחברה.  בית המשפט דחה את עתירתה של האישה לקבל המניות בעין בקבעו:

 

"ככלל ובהעדר נימוק משכנע, כמו מעורבות בני הזוג שניהם בעסק ורצון שניהם לנהלו, תוך קיום יחסים טובים ביניהם גם לאחר שנפרדה חבילת הנישואין, או העדר השקעה בחברה, וכאשר אחד מבני הזוג מנהלה  והשני לא מעורב, יעשה פירוק השיתוף בין בני זוג בזכויותיהם בחברה על דרך תשלום כספי מבן הזוג הפעיל בחברה לזה שאיננו פעיל בה".

 

בתמ"ש (ב"ש)  17661/04 ט.מ. נגד ט.נ.  נתן ביום 20.7.08,  הבעל החזיק ב 90 אחוז ממניות החברה והאישה ב  10 אחוז. הבעל ניהל את החברה בפועל.

המומחה שמונה על ידי בית המשפט המליץ כי המניות והשליטה בחברה יישארו ברשות  הבעל והוא ישלם לאישה כספים בגין המניות, במסגרת האיזון הכולל, על פי הערכת שווי המניות שנעשתה על ידו.

 

הבעל ביקש לבודד את רכיב החברה מיתר הרכיבים בחוות הדעת והציע להעביר לאישה 50% מהון המניות של החברה בפועל. בית המשפט  קבע כי אין חולק כי המדובר בחברת הבנויה בעיקרה על עבודתו של הבעל כאשר  ביצוע החלופה אותה מציע הבעל של העברת 50% מהון המניות לאישה, ממשותה הוא ריקון החברה מתוכן.

 

במקרה זה העריך המומחה את שווי החברה בסכום של 2,146,000 ₪ ולאחר ביצוע איזון כולל בכלל  זכויותיהם של הצדדים הגיע למסקנה כי לאישה יתרת זכות בסך של כ- 800,000 ₪ אותה על הבעל להעביר לה.  לפיכך פסק בית המשפט כי על הבעל להעביר לאישה את הסכום הנ"ל בתשלום כספי או באמצעות העברת נכסים שקבל לזכותו במסגרת האיזון הכולל שנעשה.

 

היטיב לסכם את העקרונות החלים על פירוק השיתוף במניות חברה משפחתית כבוד השופט גייפמן בתמ"ש (ת"א) 20644/96 סטריק נגד סטריק(לא פורסם) נתן ביום 9.2.04  בקבעו כי בחברה משפחתית קטנה המהווה מעין חברת יחיד אין לחלק את המניות בין בני הזוג בעין על ידי רישום מחצית המניות על שם האישה. שכן הדבר עלול להביא למריבות אין סופיות בהפעלת החברה ולשיתוק פעולות החברה וכן משום שבחברה משפחתית שהיא מעין חברת יחיד הבנויה בעיקרה על עבודת הבעל אין זה רצוי לרשום מחצית מניות על שם האישה  שאינה רצויה בה זאת דבר העלול להביא לכך ששווי זכויות האישה בחברה ירד ערכם כתוצאה מדפוסי התנהגות שינקוט הבעל. נוסף לכך שיקול נוסף מתחום דיני המשפחה והוא כי הסדר ממוני הקושר את בני הזוג זה לזה אחרי פרידתם אינו רצוי והוא מאריך שלא לצורך את תהליך הפרידה.

 

בתמ"ש (קריות)  15172/07 ח.ח. נגד י.ח. נתן ביום 3.12.09 (פורסם באתר נבו) טען הבעל כי אין בסיס בדין לאלצו לרכוש את חלקה של האישה בכסף כאשר אינו מסוגל לכך מחוסר אמצעים נזילים וכן בשל כך שהאישה לא הגישה תביעה לפירוק שיתוף ומימוש זכויות אלא רק תביעה לסעד הצהרתי ושמירת זכויות. בדחותה את טענות הבעל קובעת כבוד השופטת  אספרנצה אלון "כזכור, לבעל מאז ומתמיד, שליטה מלאה בחברה, שליטה אשר נוצלה על ידו לרעה. הצדדים מתכתשים בערכאות שיפוט שנים רבות, פעורה ביניהם תהום עמוקה של היעדר אמון. במצב זה לא יהיה הוגן ו/או נכון לפסוק כי יש להעביר לאישה את חלקה במניות בעין אלא יש וראוי כי הבעל ישלם לאישה שווי מחצית מניותיו".

 

במקרה אחר של חברת פרסום מסחרית בה הבעל החזיק במחצית מההון הנפרע של החברה ובמחציתה האחר החזיק שותף אחר, טען הבעל כי חלוקת המניות צריכה להתבצע כחלוקה בעין שכן אין מדובר בחברה משפחתית אלא בחברה מסחרית בה מתבצעת העבודה על ידי עובדי החברה ובעלי המניות וכי מחצית המניות מוחזקות בידי שותף אחר כך שלא נתן לצוות על פירוק החברה או מינוי כונס נכסים וכי בנסיבות אלה אין גם חשש שאם התובעת תקבל מחצית המניות תיווצרנה מריבות אינסופיות.

 

בית משפט לענייני משפחה בבאר שבע החיל את אותם קריטריונים המוחלים על חברה משפחתית  באמרו כי "הנתבע אינו מתכחש לעובדה שלתובעת אין כל מושג בתחומים המקצועיים בהם עוסקת החברה ואף מציין שהידע מצוי אצלו ואצל השותף השני ועובדיה. בנסיבות אלה אם תקבל התובעת 25% ממניות החברה בעין לא תהיה לכך כל תרומה לחברה. מעורבותה כבעלת מניות בחברה וכבעלת זכויות הצבעה חסרת תועלת מחד ועלולה לגרום לנזק מאידך ומנגד כבעלת מניות היא תהיה חסרה יכולת לייצג את האינטרסים שלה עצמה".ראה תמ"ש (ב"ש) 5150/06 נ.מ נגד נ.י. נתן ביום 31.7.08 (פורסם באתר נבו).

 

פירוק השיתוף בדרך של חלוקה  בעין של המניות

 

בתמ"ש 17220/04 (ים) ח.א. נגד ח.א. ואחרים (נתן ביום 10.7.07) דובר בחברה שהיתה בעלת חנויות בשכונת מלחה בירושלים והוחזקה על ידי שני אחים בחלקים שווים ביניהם. 

 

בקשת האישה לקבל את שווי המניות בשווה כסף כאשר תמורת ויתורה על זכויותיה במניות הבעל תועבר לידיה מלוא הבעלות בדירת בני הזוג נדחתה.

 

 בין יתר הנימוקים לדחיית העתירה סמך  בית המשפט ידו על חוות דעת של מומחה שמונה להערכת שווין של מניות הבעל אשר אישר כי לא היו הברחות של כספים מהחברה וכי לא הוצגה תשתית עובדתית שיש בה כדי לעורר חשש למעמדה של  התובעת כבעלת מניות בחברה, כן הסתמך בית המשפט על כך שבין האישה ולבין גיסה (השותף עם בעלה) היו יחסים טובים "בענייננו לא הוצגה תשתית עובדתית שיש בה כדי לעורר חשש באשר למעמדה של התובעת כבעלת מניות בחברה, זאת אף אם מסיבות כלשהן לא יפעל מי מבעלי המניות בחברה לפירוקה. כפי שכבר הוזכר, המומחה לא מצא עדות לפעילות בלתי תקינה במסגרת החברה ו/או להברחת כספים. כמו כן, הצדדים אינם בעלי המניות היחידים בחברה, אלא בעלי מחצית המניות בלבד.

שותפותו של הנתבע 2 ומעורבותו בחברה מפחיתות את החששות מפני התנהלות לא תקינה המכוונת לפגוע בתובעת. יודגש  כי היחסים בין התובעת לגיסה – נתבע 2, טובים ובמסדרונות בית המשפט קיבלו זה את זה בחיבוק ובחום".

 

בית המשפט במקרה זה נתן זכות לבעל לרכוש את חלקה של האישה בשווה כסף על פי הערכת המומחה שמונה על ידי בית המשפט לחילופין הורה כי היה והבעל לא יהיה מעוניין לרכוש המניות תרשם האישה כבעלת 25% ממניות החברה

 

לסיכום

 

במקרה שבו קיים בן זוג אחד פעיל (בדרך כלל הבעל) ואחד סביל (בדרך כלל האישה) יטה בית המשפט בדרך כלל להורות  על רכישת המניות על ידי בן הזוג הפעיל לפי הערכת שווי שתיערך על ידי מומחה מטעמו. לפיכך מומלץ לנשים המגישות תביעות כאלה להגיש בקשה להערכת שווי המניות ככל בהקדם ככל שנתן.

 

יקשה על בית המשפט לכפות על הבעלים הפעיל חלוקה בעין של המניות מחשש להתערבות של בן הזוג האחר בענייני החברה בדרך לא ראויה תוך גרימת נזק לחברה.

 

במקרים בהם נתן יהיה להראות כי אין פגיעה במעמדו של בן הזוג הסביל יכול ובית המשפט יורה על חלוקה בעין של המניות לבקשת בן הזוג הפעיל הגם שזו אינה דרך המלך לפירוק חברות משפחתיות. כך למשל בעל שאינו מעוניין ברכישת מניות אשתו בשל העדר תזרים מזומנים מתאים יוכל לפחות לפרק זמן מסויים לדחות את הקץ אם יוכל להוכיח כי החברה ממשיכה לתפקד כתמול שלשום וכי לא נגרם נזק למעמדה של האישה כבעלת מניות ראה לעניין זה דוגמא ב בתמ"ש 17220/04 (ים) ח.א. נגד ח.א.

 

במקרים בהם שני בני הזוג פעילים בחברה יחולו הכללים הרגילים של פירוק שיתוף כגון מתן זכות סירוב ראשונה לאחד מבני הזוג לרכוש את זכויות בן הזוג האחר וכיוצ"ב.

 

כיצד להתגבר על הברחת רכוש מהחברה על ידי בן הזוג הפעיל

 

במאמר שעניינו "מהי הדרך לפירוק שיתוף במניות חברה פרטית" סקרנו את הדרכים הננקטות על ידי בתי המשפט לפירוק שיתוף מניות בחברה משפחתית בין בני זוג.

 

המסקנה אליה הגענו הנה כי דרך המלך בה נקטו בתי המשפט לצורך פירוק השיתוף במניות הנה על ידי חיוב בן הזוג הפעיל בתשלום שווין של המניות לבן הזוג הפעיל.

 

דא עקא שלעיתים קרובות בן הזוג הפעיל נוקט שורה של פעולות שיש בהן כדי לרוקן את החברה מתוכן דבר שעלול להביא את הערכת השווי של המניות למחיר הנמוך בהרבה משווין האמיתי.  

 

מאידך אין גם סיבה כי בן הזוג הסביל יהנה ממאמצים שעשה בן הזוג הפעיל לאחר שדרכיהן נפרדו.

 

המועד הקובע לצורך הערכת שווי המניות

 

במספר פסקי דין נקבע כי יש לבצע הערכה של שווי המניות נכון ליום הפירוד משני טעמים עיקריים אשר משקפים את האינטרסים הלגיטימיים של שני בני הזוג.

 

הראשון,  לאחר יום הפירוד בן הזוג הפעיל יכול וינקוט בפעולות אשר יש בהן כדי להקטין את שוויה של החברה.

 

השני,  אין לחלק פירות שצמחו לאחר יום הפירוד ואשר נובעים ממאמציו של בן הזוג הפעיל לאחר שבני הזוג כבר נפרדו.

 

 בתמ"ש קריות 15172/07 דובר בחברת קייטרינג בשותפות של הבעל ואחיו. לבעל הייתה שליטה בלעדית בכל הנוגע לניהול החברה והוכח כי החל ממועד הפירוד ירדו המחזורים של החברה ממחזור של 24 מיליון שקל בממוצע לשנים 2004-2006 למחזור של כ- 4 מיליון ש"ח בלבד בשנת 2009.  בקבעו כי מועד הערכת שווי המניות יהיה מועד הפירוד עושה בית המשפט שימוש בסעיף 8 3) לחוק יחסי ממון בקבעו כי הבעל פעל בחוסר תום לב קיצוני כאשר "מאז פרוץ הסכסוך הפר הבעל את חובת הזהירות המוטלת עליו כנושא משרה בחברה. הבעל גרם לאישה גירעון כספי, יזם ותכנן את נפילת רווחיות החברה בין השאר, כאשר צמצם לכאורה את מעורבותו בחברה ואת היקף פעילותו". ובהמשך " ראוי להבנתי לאמץ מדיניות שיפוטית כי מי שהעיד עדות שקר שנים בפני ערכאות שיפוט והביא חברה שבבעלותו לכדי קריסה או בלשונו שהחברה מועמדת לפירוק מתוך מטרה לאיין את זכויות האישה נוטל על עצמו סיכון כי יעשה שימוש בסעיף 8 3) לחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973 ולקבוע כי איזון המשאבים בין הצדדים לא יהיה לפי שווים במועד פקיעת הנישואין אלא כפי שווים במועד מוקדם יותר".

 

בנסיבות אלה גם קבע בית המשפט כי אין טעם להיכנס לסוגיה של הברחת נכסי הבעל  לחברה חדשה שהוקמה על ידו וזאת משום שהערכת השווי ממילא בוצעה למועד הפירוד  של בני הזוג.

 

בע"א 5640/94 איוי חסל נ' ראובן חסל  פד"י  נ (4) 250 טענה האישה כי הנה זכאית למחצית משווי החברה של בעלה ומן הפירות שצמחו לחברה גם לאחר מועד הפירוד שנקבע כמועד הפירוד בין הצדדים. הנימוק עליו התבססה היה שהרווחים שהפיקה החברה של הבעל נבעו ממוניטין קודם שהצטבר לחברה בשנים המשותפות ולפיכך תבעה את חלקה ברווחים שלאחר הפירוד וברווחים העתידיים. בית המשפט דחה טענתה בקבעו שאין  להוסיף לחלק שמקבל כל אחד מבני הזוג, לפי הערך הנוכחי, גם את הפירות שיצמחו בעתיד על העץ שהיה משותף, בין שהם "ענבים" ובין שהם "באושים".

הטעם לכך הוא ש"כאשר מוערך הערך הנוכחי (the present value) של הנכס העסקי העומד לחלוקה, מובא בדרך כלל בחשבון, בין יתר הרכיבים, גם צפי של סיכויי ההתפתחות והרווח שלו בעתיד. מכאן שחלקו של בן הזוג הפורש מן העסק כולל ממילא מרכיב של הרווח הצפוי".

 

בתמ"ש 17220/04 (ים) ח.א. נגד ח.א. ואחרים  נקבע כי המועד להערכת השווי הוא מועד מתן חוות הדעת שהיה מאוחר למועד הפירוד. יחד עם זאת יובהר כי במקרה זה לא הוכחה הברחת נכסים מהחברה.

 

הליכי ביצוע בבית משפט לענייני משפחה

 

סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע: "הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת הואצה לפועל. כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין". (הדגשה שלי ל.ק.).

 

בבע"מ  1681/04    נתבקש בית המשפט העליון לחוות דעתו בשאלת פרשנות של פסק דין שנתן על ידי בית משפט לענייני משפחה לפיו הוצהר כי האישה זכאית למחצית מזכויות הבעל בחברה שהייתה בבעלותו.  לאחר מתן פסק הדין נתן בית המשפט לענייני משפחה לבקשת האישה החלטה לפיה על הבעל לשלם לאישה את שוויה של החברה. הבעל הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ובה טען כי משמעות פסק הדין המקורי היא יצירת שיתוף במניות החברה וכי לא מדובר בחיוב כספי הניתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי קבל את טענתו של הבעל וקבע כי פסק הדין המקורי הצהיר על שיתוף במניות החברה אך לא הטיל חיוב כספי. ערעור האישה לבית המשפט העליון נתקבל ונקבע  "מבחינת הגיונם של דברים, יש מקום לפרשנות שעניינה חיוב כספי. לא הרי שותפות מסחרית וניהולית בחברה בזמן אמיתי כהרי שותפות של שותף שאין לו יד ורגל בניהול החברה מכל וכל". ובהמשך "במקרה דנן לא הייתה למבקשת כאמור יד בניהול החברה, וכל מה שעבר על החברה מאז יום הפירוד ועד הנה אינו מצוי בשליטתה. אין מקום להפוך אותה לשותפה רטרואקטיבית בניהולו של גוף, ברווחיו או בהפסדיו משלא הייתה לה שותפות אמיתית בשליטה בו. אין מקום אפוא לשתפה בפירותיו לא ב"ענבים" ולא ב"באושים", כלשון השופט טירקל בע"א 5640/94 הנ"ל [9], בעמ' 257".

 

בתמ"ש (ת"א)20644/96 סטריק נגד סטריק  השאיר בית המשפט בידי הבעל את זכות הבחירה האם לשלם לאישה את מחצית שווי המניות הרשומות על שם הבעל נכון למועד הקובע או האם למנות כונס נכסים למניות הרשומות על שמו עם מתן הוראות למכירתן. בית המשפט היה ער לעובדה כי יכול והכספים שיכנסו לקופת הכינוס בעקבות מכירת המניות לא יספיקו כדי לשלם לאישה את שווי המניות נכון למעוד הקובע בשל פעולות בהן נקט הבעל לאחר המועד הקובע ואשר הוכחו בפניו  ולכן קבע כי "אם מכירת המניות על ידי הכונס לא יעמידו בקופת הכינוס את הסכומים הנדרשים לצורך תשלום לאישה בגין מחצית שווי מניותיה למועד הקובע יחוייב הבעל בהפרש, באשר המועד הקובע לעניין פירוק השיתוף במניות הוא מועד הפירוד".

 

בית המשפט קובע מנגנון זה בהתבססו על הוראת סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה המקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב לפועל בדרך הנראית לו היעילה ביותר לצורך עשיית צדק.

 

לסיכום

 

בדרך כלל יטה בית המשפט לבצע את הפירוד כאשר הערכת השווי תהא נכונה למועד הפירוד וזאת על מנת לנטרל הברחות רכוש מחד ומאמץ מיוחד שעשה בן הזוג הפעיל לאחר הפירוד מאידך.

 

בכל מקרה ברור כי לבן הזוג הסביל בדרך כלל האישה כדאי לפנות לבית המשפט בבקשה להערכת שווין של המניות ככל שיקדם שכן הדבר עלול להרתיע ו/או להקשות על הבעל בהברחת הרכוש מהחברה.

מאידך אין לבן הזוג הפעיל (בדרך כלל הבעל) לחשוש מפיתוחה של החברה לאחר מועד הפירוד באשר האישה אינה זכאית לפירות הנצמחים לאחר מועד הפירוד.



  חזור למעלה  חזור למעלה  

| More


חדשות עולם המשפט



חדשות משרד
עו"ד ליאן קהת



ביטול צוואה\מעורבות היורש
סעיף 35 לחוק הירושה קובע: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה בטלה". קרא עוד
כשירות מצווה לערוך צוואה
אחד התנאים שקובע חוק הירושה לצורך בדיקת כשירותה של צוואה הינו "כשירותו של המצווה". צוואה תיפסל אם יוכח שבעת שנעשתה, המצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה.

קרא עוד
צוואות\השפעה בלתי הוגנת
מהי השפעה בלתי הוגנת? באילו נסיבות ביהמ"ש יקבע כי היורש הפוטנציאלי אינו כשיר לרשת את המנוח? עו"ד ליאן קהת מנתחת את הנושא ומציגה את מבחני הפסיקה.




קרא עוד
עמוד הבית  |  קישורים  |  חדשות  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר  |  מפת האתר

כל הזכויות שמורות למשרד עורכת דין ליאן קהת טל: 03-6126367

פותח ע"י Guru4rent בניית אתרים