גירושין\חלוקת רכוש


פירוק שיתוף בדירת המגורים


גירושין\חלוקת נכסים פיננסיים


גירושין\מוניטין אישי


גירושין\חלוקת מניות חברה


גירושין\מוניטין עסקי


גירושיו\חלוקת רכוש\פיצויים מתאונה, גימלה


גירושין\חלוקת רכוש לא שווה


גירושין\נכסים חיצוניים


דיני משפחה\הסכמים במשפחה


גירושין\בגידות\עידן האנטרנט


גירושין-כינוס נכסים


נהול עזבון-מכירת נכסי מקרקעין


עמוד הבית פירוק שיתוף במניות חברה

פירוק שיתוף במניות חברה

במסגרת הסכמי גירושין חולקים בני זוג את רכושם המשותף. כאשר אנו דנים בנכסי מקרקעין ודיני משפחה, חל בדרך כלל עיקרון ההדדיות ואין כל מניעה כי אחד מבני הזוג ירכוש את זכויות בן הזוג האחר, אולם במקרה שהנכס הוא מניות בחברה, הכללים המסורתיים של פירוק שיתוף אינם מספיקים, ויש להחיל כללים נוספים במטרה לשמור על החברה ועל האינטרסים השונים של בני הזוג.

 

וכך נפסק בה"פ 39/89 ברנוביץ נ' ברנוביץ (להלן: פרשת ברנוביץ):

"כאשר מדובר בנכס מוחשי, כמו נכס מקרקעין, אין קושי להחיל את הלכת השיתוף על ידי הצהרה בדבר זכות הקניין של בן הזוג הזכאי. כאשר מדובר בנכס שאינו נכס מוחשי, כדוגמת מניה בחברה, מתעורר קושי של ממש בענין זה. הטעם לכך הוא, שהמניה מייצגת את כלל זכויותיו של המחזיק בה בחברה. הזכויות הגלומות במניה יכולות להיות בעלות אופי שונה ומגוון. הן יכולות לכלול זכויות רכושיות, ובה במידה הן יכולות לכלול זכויות שאינן זכויות רכושיות מובהקות, כדוגמת הזכות לשליטה ולניהול בחברה. כיון שכך, ראוי להבחין, לצורך זה, בין האספקטים הרכושיים לבין האספקטים האחרים הגלומים במניה. ככל שהדבר נוגע לאספקטים הרכושיים של המניה, כלומר - החלק שהיא מייצגת ברווחי החברה העומדים לחלוקה בין החברים או החלק שהיא מייצגת ביתרת נכסיה של החברה העומדים לחלוקה בין המשתתפים בזמן פירוקה, ראוי לזכות את בן הזוג הזכאי לשיתוף בחלקו באספקטים אלה. לעומת זאת, ככל שמדובר באספקטים של ניהול ושליטה, הגלומים במניה, אין לזכות בהם את בן הזוג הזכאי לשיתוף. זיכויו של בן הזוג גם באספקטים אלה חורג מתחום השיתוף בנכסים בין בני זוג, מזה, ועלול להביא לשיבוש חמור והרסני שלהחברה, מזה [...]".

 

וכדברי כבוד השופט רובינשטיין בבע"מ 1681/04 פלונית נ' פלוני:

"בפסקי דין לא מעטים נדרשו בתי המשפט לבעייתיות שבהעברת בעלות במניות חברה משפחתית לידי בן הזוג. זו ברורה ומדברת בעד עצמה, עסק משפחתי אינו יכול להתנהל כלל בשעה של מריבה אישית גדולה בין בעליו, ושעה שכל אחד מהם מושך את העגלה לכיוונו בדרך ניהולו ובגישתו העסקית. חברה משפחתית שהגיעה למצב של פירוק שיתוף בשל סכסוכי משפחה, עדיף לה, בסברה הישרה, שתגיע לביצוע של החיתוך שעה אחת קודם".

 

האפשרויות העומדות בפני בית המשפט כאשר סוגייה זו עולה בפניו הן:

א. פירוק שיתוף בדרך של חלוקה בעין של המניות.

ב. פירוק שיתוף בדרך של מכירת המניות למרבה במחיר, וחלוקת תמורתן בין בני הזוג.

ג. פירוק שיתוף בדרך של תשלום שווי המניות על ידי בן הזוג לאחר.

 

פירוק שיתוף בדרך של תשלום כסף או שווה כסף עבור המניות

 

במספר פסקי דין נקבע, כי השותף הפעיל בחברה ירכוש את חלקו של השותף הסביל בחברה, על פי הערכת שווי המניות על ידי מומחה.יובהר, כי פתרון זה הוחל גם במקרים בהם בן הזוג הסביל היה מעוניין לקבל את המניות בפועל לידיו.

חלוקת נכסים בין בני זוג במסגרת הליכי גירושין, תוצאתה לעיתים קרובות תהא רכישת נכסים על ידי בני הזוג זה מזה. ההבדל הוא, כי במקרה זה נעדר אלמנט ההדדיות ובן הזוג הפעיל מחוייב לרכוש את חלקו של האחר ונדרש לצורך כך לגייס ממון. מאידך, היתרון שבפתרון זה הוא שמירה על פעילותה של החברה באשר "זכות לשיתוף בנכסים אינה מקנה זכות לחדור לחברה פרטית, שמתנהלת תוך הרמוניה ושיתוף פעולה בין חבריה ומנהליה" [פרשת ברנוביץ].

 

בתמ"ש (ים) 17481/04 א.ב. נגד נ.ב., דובר בחברה בה היו לבעל 55% מהמניות ויתרת המניות הוחזקה בידי שותף אחר. במקרה זה, האישה היא זו שביקשה להצהיר כי היא זכאית לקבל לידיה 50% מהמניות של הבעל בחברה. בית המשפט דחה את עתירתה של האישה לקבל את המניות בעין בקבעו: "ככלל ובהעדר נימוק משכנע, כמו מעורבות בני הזוג שניהם בעסק ורצון שניהם לנהלו, תוך קיום יחסים טובים ביניהם גם לאחר שנפרדה חבילת הנישואין, או העדר השקעה בחברה, וכאשר אחד מבני הזוג מנהלה והשני לא מעורב, יעשה פירוק השיתוף בין בני זוג בזכויותיהם בחברה על דרך תשלום כספי מבן הזוג הפעיל בחברה לזה שאיננו פעיל בה".

 

בתמ"ש (ב"ש) 17661/04 ט.מ. נגד ט.נ.  הבעל החזיק ב- 90% ממניות החברה והאישה ב- 10%, כאשר הבעל ניהל את החברה בפועל. המומחה שמונה על ידי בית המשפט המליץ, כי המניות והשליטה בחברה יישארו ברשות הבעל והוא ישלם לאישה כספים בגין המניות במסגרת האיזון הכולל, על פי הערכת שווי המניות שנעשתה על ידו. הבעל ביקש לבודד את רכיב החברה מיתר הרכיבים בחוות הדעת והציע להעביר לאישה 50% מהון המניות של החברה בפועל. בית המשפט קבע, כי אין חולק שמדובר בחברת הבנויה בעיקרה על עבודתו של הבעל, כאשר משמעות החלופה אותה מציע הבעל, של העברת 50% מהון המניות לאישה, היא ריקון החברה מתוכן.

 

יודגש, כי בני הזוג הסכימו למינוי מומחה במסגרת הסכם הגירושין וקבעו לעניין זה הוראה בהסכם הגירושין לפיה:

 

"רואה החשבון מופנה לעובדה כי האיזון בין הצדדים יעשה באופן שווה בין הצדדים, דהיינו 50 אחוז לאישה ו-50 אחוז לבעל, ויתן המלצתו באיזה אופן הכי נכון יהיה לעשות את האיזון, כך שכ"א יישאר רשום על הזכויות הרשומות על שמו, אין באמור לעיל, כדי לקבוע כי אכן הצד שיישאר רשום יהיה חייב לשלם כספים בגין אותן זכויות אם לא ירצה לעשות זאת". (הדגשה שלי, ל.ק.). הבעל ביקש להתבסס על הוראה זו בהסכם בטענו, כי לא ניתן לחייבו לרכוש את המניות המגיעות לאישה, וכי בנסיבות אלה יש להביא לפירוקה של החברה ולמכירתה למרבה במחיר. בית המשפט דחה טענה זו בקבעו, כי ההוראה שהוכנסה להסכם הגירושין מטרתה הייתה להימנע מתשלום כלשהו לאישה בגין הזכויות בחברה וכי הדבר מעיד על חוסר תום ליבו של הבעל בניהול המו"מ. כן נקבע, כי קיום ההסכם באופן המתבקש על ידי הבעל (תוך התעקשותו על שימוש בזכות המוקנית לו בהסכם), מהווה קיום חוזה שלא בתום לב.

 

במקרה זה העריך המומחה את שווי החברה בסכום של 2,146,000 ₪, ולאחר ביצוע איזון כולל בכלל זכויותיהם של הצדדים הגיע למסקנה, כי לאישה יתרת זכות בסך של כ- 800,000 ₪ שעל הבעל להעביר לה. לפיכך פסק בית המשפט, כי על הבעל להעביר לאישה את הסכום הנ"ל בתשלום כספי או באמצעות העברת הנכסים שקיבל לזכותו במסגרת האיזון הכולל שנעשה.

 

היטיב לסכם את העקרונות החלים על פירוק השיתוף במניות חברה משפחתית כבוד השופט גייפמן בתמ"ש (ת"א) 20644/96 סטריק נגד סטריק:

 

"בחברה משפחתית קטנה המהווה מעין חברת יחיד אין לחלק את המניות בין בני הזוג בעין על ידי רישום מחצית המניות על שם האישה. הטעמים לכך הם כדלקמן:

א. בחברה משפחתית קטנה, רישום מחצית המניות על שם האישה עלול להביא למריבות אין סופיות בהפעלת החברה ולשיתוק פעולות החברה.

ב. בחברה משפחתית שהיא מעין חברת יחיד הבנויה בעיקרה על עבודת הבעל אין זה רצוי לרשום מחצית מניות על שם האישה שאינה רצויה בה. הדבר גם עלול להביא לכך ששווי זכויות האישה בחברה ירד ערכם כתוצאה מדפוסי התנהגות שינקוט הבעל.

ג. הסדר ממוני הקושר את בני הזוג זה לזה אחרי פרידתם אינו רצוי והוא מאריך שלא לצורך את תהליך הפרידה".

 

בתמ"ש (קריות) 15172/07 ח.ח. נגד י.ח., טען הבעל כי אין בסיס בדין לאלצו לרכוש את חלקה של האישה בכסף כאשר אינו מסוגל לכך נוכח היותו חסר אמצעים נזילים, וכן לאור העובדה שהאישה לא הגישה תביעה לפירוק שיתוף ומימוש זכויות אלא רק תביעה לסעד הצהרתי ושמירת זכויות. בדחותה את טענות הבעל קבעה כבוד השופטת אספרנצה אלון כדלקמן: "כזכור, לבעל מאז ומתמיד, שליטה מלאה בחברה, שליטה אשר נוצלה על ידו לרעה. הצדדים מתכתשים בערכאות שיפוט שנים רבות, פעורה ביניהם תהום עמוקה של היעדר אמון. במצב זה לא יהיה הוגן ו/או נכון לפסוק כי יש להעביר לאישה את חלקה במניות בעין אלא יש וראוי כי הבעל ישלם לאישה שווי מחצית מניותיו".

 

במקרה אחר, דובר בחברת פרסום מסחרית בה הבעל החזיק במחצית מההון הנפרע של החברה ובמחציתה האחר החזיק שותף אחר. הבעל טען, כי חלוקת המניות צריכה להתבצע כחלוקה בעין, שכן אין מדובר בחברה משפחתית אלא בחברה מסחרית בה מתבצעת העבודה על ידי עובדי החברה ובעלי המניות, וכי מחצית המניות מוחזקות בידי שותף אחר. על כן, לא ניתן לצוות על פירוק החברה או על מינוי כונס נכסים ובנסיבות אלה אין גם חשש שאם התובעת תקבל מחצית המניות תיווצרנה מריבות אינסופיות.

 

בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע החיל את אותם קריטריונים המוחלים על חברה משפחתית- "הנתבע אינו מתכחש לעובדה שלתובעת אין כל מושג בתחומים המקצועיים בהם עוסקת החברה ואף מציין שהידע מצוי אצלו ואצל השותף השני ועובדיה. בנסיבות אלה אם תקבל התובעת 25% ממניות החברה בעין לא תהיה לכך כל תרומה לחברה. מעורבותה כבעלת מניות בחברה וכבעלת זכויות הצבעה חסרת תועלת מחד ועלולה לגרום לנזק מאידך ומנגד כבעלת מניות היא תהיה חסרה יכולת לייצג את האינטרסים שלה עצמה". [תמ"ש (ב"ש) 5150/06 נ.מ.נ נגד נ.י].

 

פירוק השיתוף בדרך של חלוקה בעין של המניות

 

בתמ"ש (ים) 17220/04 ח.א. נגד ח.א. ואח', דובר בחברה שהייתה בעלת חנויות בשכונת מלחה בירושלים והוחזקה על ידי שני אחים בחלקים שווים ביניהם. בקשת האישה לקבל את שווי המניות בשווה כסף, כאשר תמורת הויתור על זכויותיה במניות הבעל תועבר לידיה מלוא הבעלות בדירת בני הזוג, נדחתה.

 

בין יתר הנימוקים לדחיית העתירה סמך בית המשפט ידו על חוות דעת של מומחה שמונה להערכת שוויין של מניות הבעל. המומחה אישר, כי לא היו הברחות של כספים מהחברה וכי לא הוצגה תשתית עובדתית שיש בה כדי לעורר חשש למעמדה של התובעת כבעלת מניות בחברה. כמו כן, הסתמך בית המשפט על מערכת היחסים הטובה בין האישה לבין גיסה (שותפו של בעלה)- "בענייננו מצדיקות הנסיבות העובדתיות והמשפטיות לילך בדרך שונה. הנחת היסוד הניצבת בבסיס כל השיקולים שנמנו לעיל הינה כי אותה חברה משפחתית בה מתבקש פירוק השיתוף תמשיך להתקיים ולפעול כפי שעשתה בעבר. זוהי הסיבה לכך שמובעים חשש לתפקוד החברה, נוכח ה"מריבה הגדולה" בה מצויים בעלי המניות, ודאגה לגורלו של בן הזוג ששותפותו בחברה אינה רצויה. זהו גם יסוד החשש מפני התמשכות והתחדשות המחלוקות בין בני הזוג.

בענייננו לא הוצגה תשתית עובדתית שיש בה כדי לעורר חשש באשר למעמדה של התובעת כבעלת מניות בחברה [...] המומחה לא מצא עדות לפעילות בלתי תקינה במסגרת החברה ו/או להברחת כספים. כמו כן, הצדדים אינם בעלי המניות היחידים בחברה, אלא בעלי מחצית המניות בלבד. שותפותו של הנתבע 2 ומעורבותו בחברה מפחיתות את החששות מפני התנהלות לא תקינה המכוונת לפגוע בתובעת. יודגש כי היחסים בין התובעת לגיסה – נתבע 2, טובים ובמסדרונות בית המשפט קיבלו זה את זה בחיבוק ובחום. בנוסף, התובעת אינה שותפה פעילה בחברה ולפיכך לא צפויות להתגלע בינה לבין הנתבע 1 מחלוקות בדבר ניהולה השוטף. במידה והחברה תצליח, תוכל התובעת דווקא ליהנות ממעמדה כבעלת מניות ולזכות בדיווידנדים[...]".

 

במקרה זה, נתן בית המשפט זכות לבעל לרכוש את חלקה של האישה בשווה כסף על פי הערכת המומחה שמונה על ידו, לחילופין הורה, כי היה והבעל לא יהיה מעוניין לרכוש את המניות, תרשם האישה כבעלת 25% ממניות החברה- "משדנים בפירוק השיתוף בנכס האפשרות המועדפת היא חלוקה בעין של הנכס המשותף ובענייננו חלוקה בעין של המניות בחברה קרי, העברת 25% ממניות החברה לידי ולבעלות התובעת [...] במקרה בו אין אפשרות או שהצדדים אינם מבקשים חלוקה בעין של הנכס המשותף כי אז לכל אחד מהם הרשות לבקש לרכוש את זכויותיו של הצד השני בנכס. במקרה שאף אפשרות זו נופלת, יוצא הנכס למכירה ובמקרה של "חברה" כי אז רשאי שותף לבקש פירוק השיתוף בה או למכור מניותיו. עולה כי כן, כי אין בידי התובעת בנסיבות דנן היכולת לאלץ את הנתבע לרכוש מניותיה או לקזז שווי מניותיה תמורת חלקו בדירה המשותפת".

 

המועד הקובע לצורך הערכת שווי המניות

 

במספר פסקי דין נקבע, כי יש לבצע הערכה של שווי המניות נכון ליום הפירוד משני טעמים עיקריים אשר משקפים את האינטרסים הלגיטימיים של שני בני הזוג:

הראשון, לאחר יום הפירוד בן הזוג הפעיל יכול לנקוט פעולות אשר יש בהן כדי להקטין את שוויה של החברה.

השני, אין לחלק פירות שצמחו לאחר יום הפירוד ואשר נובעים ממאמציו של בן הזוג הפעיל לאחר שבני הזוג כבר נפרדו.

בתמ"ש (קריות) 15172/07 ח.ח. נגד י.ח, דובר בחברת קייטרינג בשותפות של הבעל ואחיו. לבעל הייתה שליטה בלעדית בכל הנוגע לניהול החברה והוכח, כי החל ממועד הפירוד ירדו המחזורים של החברה ממחזור של 24 מיליון שקל בממוצע לשנים 2004-2006 למחזור של כ- 4 מיליון ש"ח בלבד בשנת 2009. בקבעו כי מועד הערכת שווי המניות יהיה מועד הפירוד, עשה בית המשפט שימוש בסעיף 8 (3) לחוק יחסי ממו ןופסק, כי הבעל פעל בחוסר תום לב קיצוני כאשר "מאז פרוץ הסכסוך הפר הבעל את חובת הזהירות המוטלת עליו כנושא משרה בחברה. הבעל גרם לאישה גירעון כספי, יזם ותכנן את נפילת רווחיות החברה בין השאר, כאשר צמצם לכאורה את מעורבותו בחברה ואת היקף פעילותו", ובהמשך- "ראוי להבנתי לאמץ מדיניות שיפוטית כי מי שהעיד עדות שקר שנים בפני ערכאות שיפוט והביא חברה שבבעלותו לכדי קריסה או בלשונו שהחברה מועמדת לפירוק מתוך מטרה לאיין את זכויות האישה נוטל על עצמו סיכון כי יעשה שימוש בסעיף 8 3) לחוק יחסי ממון בין בני זוג תשל"ג 1973 ולקבוע כי איזון המשאבים בין הצדדים לא יהיה לפי שווים במועד פקיעת הנישואין אלא כפי שווים במועד מוקדם יותר".

 

בנסיבות אלה גם קבע בית המשפט, כי אין טעם להיכנס לסוגיה של הברחת נכסי הבעל לחברה חדשה שהוקמה על ידו, וזאת משום שהערכת השווי ממילא בוצעה למועד הפירוד של בני הזוג.

 

בע"א 5640/94חסל נ' חסל, פד"י נ (4) 250, טענה האישה כי היא זכאית למחצית משווי החברה של בעלה ומן הפירות שצמחו לחברה גם לאחר מועד הפירוד בין הצדדים. הנימוק עליו התבססה היה, שהרווחים שהפיקה החברה של הבעל נבעו ממוניטין קודם שהצטבר לחברה בשנות חייהם המשותפות. לפיכך, תבעה את חלקה ברווחים שלאחר הפירוד וברווחים העתידיים. בית המשפט דחה טענתה בקבעו שאין להוסיף לחלק שמקבל כל אחד מבני הזוג, לפי הערך הנוכחי, גם את הפירות שיצמחו בעתיד על העץ שהיה משותף, בין שהם "ענבים" ובין שהם "באושים".

 

הטעם לכך הוא, ש"כאשר מוערך הערך הנוכחי (the present value) של הנכס העסקי העומד לחלוקה, מובא בדרך כלל בחשבון, בין יתר הרכיבים, גם צפי של סיכויי ההתפתחות והרווח שלו בעתיד. מכאן שחלקו של בן הזוג הפורש מן העסק כולל ממילא מרכיב של הרווח הצפוי".

 

בתמ"ש (ים) 17220/04 ח.א. נגד ח.א. ואח' נקבע, כי המועד להערכת השווי הוא מועד מתן חוות הדעת שהיה מאוחר למועד הפירוד. יחד עם זאת יובהר, כי במקרה זה לא הוכחה הברחת נכסים מהחברה.

 

הליכי ביצוע בבית המשפט לענייני משפחה

 

סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה קובע: "הליכי ביצוע בתובענה לאיזון משאבים בין בני זוג או בתובענה לפירוק שיתוף בנכס של בני זוג יבוצעו על פי החלטת בית המשפט לענייני משפחה ובפיקוחו, זולת אם הורה בית המשפט על ביצועם באמצעות לשכת הוצאה לפועל. כן רשאי בית המשפט להורות על ביצועם בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין". (הדגשה שלי, ל.ק.).

 

בבע"מ 1681/04 פלונית נ' פלוני, נתבקש בית המשפט העליון לחוות דעתו בשאלת פרשנותו של פסק דין שניתן על ידי בית משפט לענייני משפחה, בו הוצהר, כי האישה זכאית למחצית מזכויות הבעל בחברה שהייתה בבעלותו. לאחר מתן פסק הדין נתן בית המשפט לענייני משפחה לבקשת האישה, החלטה לפיה על הבעל לשלם לאישה את חלקה בחברה על פי הערכת שווי שהוכנה על ידי אקטואר. הבעל הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי ובה טען, כי משמעות פסק הדין המקורי היא יצירת שיתוף במניות החברה וכי לא מדובר בחיוב כספי הניתן לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. בית המשפט המחוזי קיבל את טענתו של הבעל וקבע, כי פסק הדין המקורי הצהיר על שיתוף במניות החברה אך לא הטיל חיוב כספי.

 

ערעור האישה לבית המשפט העליון נתקבל וכך נקבע: "מבחינת הגיונם של דברים, יש מקום לפרשנות שעניינה חיוב כספי. לא הרי שותפות מסחרית וניהולית בחברה בזמן אמיתי כהרי שותפות של שותף שאין לו יד ורגל בניהול החברה מכל וכל". ובהמשך- "במקרה דנן לא הייתה למבקשת כאמור יד בניהול החברה, וכל מה שעבר על החברה מאז יום הפירוד ועד הנה אינו מצוי בשליטתה. אין מקום להפוך אותה לשותפה רטרואקטיבית בניהולו של גוף, ברווחיו או בהפסדיו משלא הייתה לה שותפות אמיתית בשליטה בו. אין מקום אפוא לשתפה בפירותיו לא ב"ענבים" ולא ב"באושים", כלשון השופט טירקל בע"א 5640/94 הנ"ל [9], בעמ' 257".

 

בתמ"ש (ת"א) 20644/96 סטריק נגד סטריק השאיר בית המשפט בידי הבעל את זכות הבחירה האם לשלם לאישה את מחצית שווי המניות הרשומות על שמו נכון למועד הקובע, או למנות כונס נכסים למניות הרשומות על שמו עם מתן הוראות למכירתן. בית המשפט היה ער לעובדה כי יכול והכספים שיכנסו לקופת הכינוס בעקבות מכירת המניות לא יספיקו כדי לשלם לאישה את שווי המניות נכון למועד הקובע, בשל פעולות בהן נקט הבעל לאחר המועד דנן ואשר הוכחו בפניו ולכן קבע, כי "אם מכירת המניות על ידי הכונס לא יעמידו בקופת הכינוס את הסכומים הנדרשים לצורך תשלום לאישה בגין מחצית שווי מניותיה למועד הקובע יחוייב הבעל בהפרש, באשר המועד הקובע לעניין פירוק השיתוף במניות הוא מועד הפירוד".

 

בית המשפט קבע מנגנון זה בהתבססו על הוראת סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחההמקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב לפעול בדרך הנראית לו היעילה ביותר לצורך עשיית צדק.

 

סיכום

 

"על הדברים להיבחן לפי נסיבות החברה ולא הרי חברה משפחתית שבה בן זוג אחד בלבד והאחר הוא "שותף" פורמלי או נומינלי ולעיתים אף "לא פורמלי" כלל כבענייננו, כהרי חברה שבה שני בני הזוג פעילים"- מדברי כבוד השופט רובינשטיין בבע"מ 1681/04 פלונית נ' פלוני, בעמוד 457.

 

נראה, כי במקרה בו אחד מבני הזוג פעיל והאחר סביל, בדרך כלל יטה בית המשפט להורות על רכישת מניות החברה על ידי בן הזוג הפעיל לפי הערכת שווי שתיערך על ידי מומחה מטעמו.

 

נראה, כי יקשה על בית המשפט לכפות על בן זוג פעיל חלוקה בעין של המניות מחשש להתערבותו של בן הזוג הסביל בענייני החברה בדרך לא ראויה תוך גרימת נזק לחברה.

 

במקרים בהם ניתן יהיה להראות כי אין פגיעה במעמדו של בן הזוג הסביל, יכול ובית המשפט יורה על חלוקה בעין של המניות לבקשת בן הזוג הפעיל, הגם שזו אינה דרך המלך לפירוק חברות משפחתיות.

 

במקרים בהם שני בני הזוג פעילים בחברה יחולו הכללים הרגילים של פירוק שיתוף כגון מתן זכות סירוב ראשונה לאחד מבני הזוג לרכוש את זכויות בן הזוג האחר וכיו"ב.



  חזור למעלה  חזור למעלה  

| More


חדשות עולם המשפט



חדשות משרד
עו"ד ליאן קהת



צוואות\השפעה בלתי הוגנת
מהי השפעה בלתי הוגנת? באילו נסיבות ביהמ"ש יקבע כי היורש הפוטנציאלי אינו כשיר לרשת את המנוח? עו"ד ליאן קהת מנתחת את הנושא ומציגה את מבחני הפסיקה.




קרא עוד
ביטול צוואה\מעורבות היורש
סעיף 35 לחוק הירושה קובע: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה בטלה". קרא עוד
כשירות מצווה לערוך צוואה
אחד התנאים שקובע חוק הירושה לצורך בדיקת כשירותה של צוואה הינו "כשירותו של המצווה". צוואה תיפסל אם יוכח שבעת שנעשתה, המצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה.

קרא עוד
עמוד הבית  |  קישורים  |  חדשות  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר  |  מפת האתר

כל הזכויות שמורות למשרד עורכת דין ליאן קהת טל: 03-6126367

פותח ע"י Guru4rent בניית אתרים