מוניטין אישי


שיטות חישוב של מוניטין אישי


נכסי קריירה\דוגמאות


חלוקת מוניטין אישי - שעבוד או גאולה?


עמוד הבית גירושין\מוניטין אישי מוניטין אישי

מוניטין אישי

  1. מהם "נכסי קריירה"  

במונח "נכסי קריירה" הכוונה לכושר ההשתכרות הנובע מנכסים שאינם מוחשיים שצבר בן זוג במהלך תקופת הנישואין לרבות מוניטין אישיים, תואר אקדמי, רישיון מקצועי, דרגה מקצועית ועוד. בחיי המעשה נכסים אלה מאפשרים לבעליהם שדרוג בהשתכרותם.

  1. האם נכסי קריירה הם נכס בר איזון/ בר חלוקה בין בני זוג

ככלל המשפט הישראלי מכיר בזכותו של בן זוג במחצית הנכסים שנצברו בתקופת הנישואים וזאת בין אם מדובר בבני זוג שחלה עליהם הלכת השיתוף ובין אם מדובר בבני זוג שחל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג שתחולתו על בני זוג שנשאו החל מיום 1.1.1974.

ואם כך נשאלת השאלה האם נכסי קריירה הינם בגדר "נכס" אותו יש לחלק בין בני הזוג.

הנימוק המרכזי בעד חלוקתם של נכסי קריירה בין בני הזוג נובע מטעמים של שוויון וצדק.

הווה אומר, אם אחד מבני הזוג שקד וגידל את הילדים וטיפח את התא המשפחתי (להלן "בן הזוג הפנימי") בעוד האחר יצא לעבוד מחוץ לבית וטיפח את מקצועו, עסקו וכיו"ב (להלן "בן הזוג החיצוני") באופן כזה שבעת הפרידה יכולת ההשתכרות של זה שיצא לעבוד מחוץ למשק ביתו היא גבוהה באופן משמעותי מזו של בן הזוג הפנימי הרי שאי חלוקת נכסי הקריירה תגרום לעיוות וחוסר צדק כלפי בן הזוגי הפנימי.

בין יתר הנימוקים הנטענים כנגד החלת השיתוף על נכסי קריירה:

1. מדובר בנכסים אישיים (אישיים במובן זה שהם חלק בלתי נפרד מן האדם עצמו) והכרה בהם כמוה כשעבודו של אדם לאחר.

2. קיים קושי בהערכה כספית של נכסי הקריירה בהיותם נכסים בלתי מוחשיים שלא נתן לאמוד אותם וזאת להבדיל מנכסים כספיים הניתנים להערכה מדויקת.

3. קיים קושי לבודד את שווים של נכסי הקריירה לפרק הזמן של תקופת הנישואין/השיתוף.

  1. המשפט הישראלי כיום בתחום דיני המשפחה בכל הקשור לחלוקתם של נכסי קריירה

כיום ובעקבות בע"מ 4623/04 הזכות של בן זוג בנכסי הקריירה של בן זוגו הוכרה באופן רשמי במשפט הישראלי הגם שבית המשפט העליון הכיר בקשיים הקיימים בחלוקת נכסים אלה ואף קבע כי אופן חלוקתם ייעשה מטבע הדברים באופן שונה מן הדרך בה מחלקים נכסים מוחשיים.

בית המשפט העליון בעניין בע"מ 4623/04 מביע דעתו כי אינו רואה כל סיבה שנכסי קריירה לא יהוו נכס בר חלוקה וכי הכללים של הלכת השיתוף יחולו אף על נכס מסוג זה ובלשון בית המשפט העליון מפי כבוד השופט ריבלין:

"הלכת השיתוף מורה אותנו כי בני זוג המקיימים חיי-זוגיות תקינים – נכס שרכשו במאמץ משותף חזקה שהוא שייך לשניהם בחלקים שווים. לאור הדברים שאמרנו, והדברים שעוד נאמר, איננו רואים טעם של ממש מדוע – על דרך הכלל – לא להחיל את ההיגיון הגלום בחזקה זו גם על ההנאה מ"נכסי קריירה". ברי, כי המונחים "שיתוף" ו"בעלות" אינם חלים במלוא היקפם על "נכסי קריירה". אין בן הזוג האחד בבחינת "בעלים" של מקצת מכושר ההשתכרות של בן הזוג האחר. ענייננו אינו בהחלת חזקת השיתוף כפשוטה, אלא בבחינת התוצאות הנובעות מן ההיגיון הגלום בה ביחס ל"נכסי הקריירה". כפי שעוד יוסבר, לפי דרכה של הלכת השיתוף, אין לשלול מבן הזוג האחד את חלקו בפירות נכסי הקריירה של בן הזוג האחר, זאת בעבור התמיכה והעזרה שהוא העניק לו, לאמור: בעבור חלקו של הקשר הזוגי בשיפור כושר השתכרותו".

  1. תיקון מספר 4 לחוק יחסי ממון התשס"ט (12.11.2008)

סעיף 8 לתיקון הרביעי לחוק יחסי ממון מורה כי:

"ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג - אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין - לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

(2)לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג".(הדגשה שלי ל.ק.)

למעשה בתיקון זה מורה המחוקק לבית המשפט כי בבואו לפסוק בסכסוך בין בני זוג כי יוכל לבצע קיזוזים על ידי שימוש בנכסים המכונים בפי המחוקק "נכסי העתיד" ככלי לצורך איזון נכסי בני הזוג. כך למשל במקרים שבהם בני הזוג לא צברו נכסים מוחשיים כגון נכסי מקרקעין והנכס העיקרי שרכשו הינו יכולת השתכרות משמעותית של אחד מבני הזוג יוכל בית המשפט לפסוק כי מגיע לבן הזוג האחר נתח מנכסי הקריירה בתשלום עיתי. באופן זה יוכל בית המשפט לאזן בין בני הזוג, ולחייב את בן הזוג שצבר את כושר ההשתכרות לשלם את חובו לאחר בתשלום עיתי באופן שלא יכביד עליו יתר על המידה. איזון זה יכול גם לאפשר את הפירוד של בני הזוג.

  1. כלל המסה הקריטית

על מנת שנכסי קריירה יהוו נכס בר חלוקה או בר איזון עליהם להתגבש למסה קריטית. כלומר פער ההשתכרות בין בני הזוג צריך להיות משמעותי. כך למשל בעניין בע"מ 4623/04 הנ"ל דובר על בעל שהוא רואה חשבון בעל משרד עצמאי לראיית חשבון ובאישה שהיא יועצת חינוכית. בית המשפט לענייני משפחה קבע באותו עניין כי כושר ההשתכרות הגבוה של הנתבע נרכש עקב מאמץ משותף של בני הזוג כאשר האישה תורמת למאמץ המשותף הזה בכך שהיא שיחררה את הבעל מדאגה למשק הבית ולגידול הילדים ואפשרה לו לפתח את הקריירה שלו כרואה חשבון עצמאי.

  1. הקושי בחלוקה של נכסי קריירה

נכסי הקריירה הם נכסים אישיים הטבועים באדם ובתור שכאלה בעייתיים לחלוקה. בית המשפט העליון בע"מ 4623/04 קובע כי אופן החלוקה ייעשה על ידי בחינת הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין תוך איזונו בכסף או בשווה כסף. וזאת לאחר שתופחת מן הפער התרומה שבאה מכישרון אישי וכן התרומה שנוצרה לפני הקשר הזוגי או לאחר שפורק. "החלק שנותר הוא התוצר של המאמץ המשותף, ואותו יש לחלק ברגיל בין בני זוג בחלקים שווים. עם זאת יש להתחשב גם בנתונים נוספים, ובכללם: משך תקופת הקשר הזוגי, גילם של בני-הזוג ואופק השתכרותם, הפרשי ההשתכרות של בני-הזוג - בין ראשית הקשר הזוגי לבין סופו - נתונים על רכישת השכלה ועל צבירת ניסיון ומוניטין, וכן מרכיב הויתור שעשה כל אחד מבני-הזוג עבור העזר שכנגד – ככל שניתן לאתר מרכיב זה."

  1. איך מחלקים נכסי קריירה- תשלום עיתיים או תשלום חד פעמי

קיימות שתי אפשרויות לגבי אופן התשלום של הפיצוי בגין נכסי קריירה. תשלומים עיתיים או תשלום חד פעמי. היתרון של תשלומים עיתיים הינה האפשרות להתאים את התשלום לשינויים בחייו המקצועיים של בן הזוג החיצוני. אם יחדול מעבודה אז ניתן יהיה לתת ביטוי לכך בתשלומים. כמו כן שיטה זו אינה מכבידה על בן הזוג החיצוני במובן זה שאינה כופה עליו תשלום אחד משמעותי שהוא יתקשה לעמוד בו.

בית המשפט העליון בפ"ד בע"מ 4623/04 העדיף את השיטה של התשלום החד פעמי בקבעו כי בנסיבות של גירושין קיימת חשיבות רבה להפרדה הסופית בין בני הזוג. יחד עם זאת החיסרון של שיטת התשלום החד פעמי הינה כי היא יוצאת מנקודת הנחה לפיה בן הזוג ימשיך לעבוד.

 

 

הפסיקה בארצות הברית

בארצות הברית הונהגה במדינות רבות בתחום דיני המשפחה החלוקה על פי עיקרון הצדק החלוקתי של נכסי בני הזוג. חלוקה זו נועדה לחלק את הרכוש בהתחשב במצב הכנסותיו ונכסיו של כל אחד מבני הזוג לאחר הגירושין, כך שבן הזוג שהכנסותיו נמוכות יותר או שויתר על קריירה כדי לגדל את הילדים יקבל חלק גדול יותר ברכוש או יקבל תשלומים עיתיים לאחר הגירושין. ראה תמ"ש (ת"א) 37181/97 ל'ט' נגד ע'ט' ואח' פ"מ, פסקי דין לענייני משפחה, כרך תשס"א-2001.

 



  חזור למעלה  חזור למעלה  

| More


חדשות עולם המשפט



חדשות משרד
עו"ד ליאן קהת



צוואות\השפעה בלתי הוגנת
מהי השפעה בלתי הוגנת? באילו נסיבות ביהמ"ש יקבע כי היורש הפוטנציאלי אינו כשיר לרשת את המנוח? עו"ד ליאן קהת מנתחת את הנושא ומציגה את מבחני הפסיקה.




קרא עוד
כשירות מצווה לערוך צוואה
אחד התנאים שקובע חוק הירושה לצורך בדיקת כשירותה של צוואה הינו "כשירותו של המצווה". צוואה תיפסל אם יוכח שבעת שנעשתה, המצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה.

קרא עוד
ביטול צוואה\מעורבות היורש
סעיף 35 לחוק הירושה קובע: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה בטלה". קרא עוד
עמוד הבית  |  קישורים  |  חדשות  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר  |  מפת האתר

כל הזכויות שמורות למשרד עורכת דין ליאן קהת טל: 03-6126367

פותח ע"י Guru4rent בניית אתרים