חלוקה לא שווה\פער בכושר ההשתכרות


חלוקה לא שווה\אשמה כלכלית


חלוקה לא שווה\בגידה או אלימות


נתוח פסיקה- חלוקה לא שווה


עמוד הבית חלוקת רכוש לא שווה חלוקה לא שווה\אשמה כלכלית

חלוקה לא שווה\אשמה כלכלית

בתיקון מספר 4 לחוק יחסי ממון בין בני זוג העניק המחוקק לבית המשפט הסמכות האקוויטבילית לסטות מחלוקה שווה כשנסיבות המקרה מחייבות את המסקנה כי לא יהיה זה צודק מבחינה כלכלית לבצע את איזון המשאבים שווה בשווה.

 

בפסק דין שנתן על ידי כבוד השופטת גאולה לוין, לאחר התיקון לחוק, עתר הבעל להצהיר כי הוא זכאי למחצית הזכויות שנצברו על שם האישה במהלך הנישואין. דובר על בני זוג שהיו נשואים כ-19 שנה והורים לילדים. האישה עסקה בהוראה בעוד הבעל עסק בעבודות שונות במשך השנים הן כשכיר והן כעצמאי ובמשך תקופות אף היה מבוטל. הוכח בפני בית המשפט כי הבעל לא תרם תרומה משמעותית לכלכלת המשפחה ואף הוכח כי הבעל לא תרם תרומה ממשית בתוך הבית פנימה כ"עקר בית" או כהורה לילדים מה שהביא לפסיקת מזונות נמוכים לחובתו. במקרה זה הוכיחה האישה כי הנטל הכלכלי והמשפחתי הן בספירה החיצונית והן בספירה הביתית היה מוטל עליה במהלך החיים המשותפים וכי תרומתו של הבעל היתה מזערית. כך למשל בתביעת המזונות תיאר עצמו הנתבע כאדם ללא יציבות תעסוקתית וללא הכנסות של ממש. בכתב ההגנה בתביעת המזונות טען התובע כי "עבד רק בעבודות מזדמנות ולא החזיק מעמד בעבודותיו יותר מתקופות קצרות בלבד, כל זאת כאשר היה בריא". בתצהיר שהגיש במסגרת תביעת המזונות הוא חזר וציין את "חוסר כושרו להשתכר משך שנים". הוא ציין כי עבד בחברת החשמל, באופן זמני במשך כשנה וחצי.

 

בנסיבות אלה קבעה כבוד השופטת גאולה לוין כי "נסתרה ההנחה לפיה שני בני הזוג תרמו את מלוא מרצם ואונם לרווחת המשפחה..."

 

"התרשמתי כי התובע גם לא תרם תרומה משמעותית לטיפוח הבית וטיפול בילדים. הנתבעת היא זו שנשאה בעול מטלות הבית, לצד עבודתה בחינוך לצורך פרנסת המשפחה. נסיבות מיוחדות אלה מצדיקות, לטעמי, כי הנכסים לא יאוזנו באופן שווה".

ובהמשך:

 

"אמת המידה המרכזית שהוצעה להפעלת שיקול הדעת היא זו הנוגעת למאמץ משותף ולמילוי חובותיהם של בני הזוג במסגרת הנישואין ובמיוחד מילוי חובותיהם הכלכליות והתחשבות בפער משמעותי בין מאמצי בני הזוג למען המשפחה". וראה תמ"ש (ב"ש) 1066/06.

 

פסק דין נוסף שנתן לאחר התיקון לחוק בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים דן במקרה בבקשת אישה לקבוע כי אין לבעלה לשעבר זכויות כלשהן בנכסי ובזכויות שצברה משך 22 שנות נישואין. האישה טענה שמשך כל שנות נישואיהם של בני הזוג, לא תרם הבעל תרומה משמעותית כלשהי לכלכלת התא המשפחתי ולניהולו השוטף, לא התמיד בעבודה סדירה, ומשך תקופות ארוכות אף לא עבד כלל, כשמאחורי זה עמדה התעקשות עקרונית שלא לקבל עבודה ש"מתחת" לרמתו ככלכלן בכיר.

 

כמו כן לא תרם גם בעזרה בבית ולא הושיט עזרה של ממש בגידול הילדים, כולל שיעורי בית, או קניות, נקיון, כביסה, בישול וניהול משק הבית באופן כללי, והעדיף להשחית את זמנו לריק. בו בעת שהאשה השקיעה את מלוא מרצה וזמנה בעבודתה בבנק ישראל במשרה מלאה. האישה הודתה כי הבעל ניהל את חשבון הבנק של בני הזוג, ביצע תיקונים בבית, ואף עסק בפיקוח וביצוע של עבודות הקשורות להשלמת הבניה של דירתם החדשה שרכשו אך טענה כי מדובר בתרומה שולית ולא משמעותית, שאין לה ערך בהתחשב בהיקף הרכוש והזכויות שצברה באותה תקופה. הבעל טען כי היה מובטל רק במשך תקופה של שליש מתקופת הנישואין וכי בתקופת האבטלה שולמו לו דמי אבטלה. כן טען כי בעת בניית דירת בני הזוג פעל בכל הקשור לפיקוח וביצוע הבניה, כולל רכישת חומרים וביצוע עצמאי של עבודות רבות, ומאמציו אלה הביאו חסכון ניכר לזוג, אשר אף הוא זכאי להיחשב כתרומה כלכלית מצידו לכלכלת התא המשפחתי.

 

כבוד השופט בן ציון גרינברגר אשר נדרש להכריע בתיק זה הביע דעתו באשר לקריטריונים שיש לקחת בחשבון בעת שימוש בכלי האקויטבילי של סעיף 8 2) לחוק: "החוק כולו מבוסס על ההנחה של "המאמץ המשותף", קרי, שמגיע לכל בן זוג מחצית מן הרכוש הכולל של המשפחה מאחר שכל בן זוג תורם את חלקו ואמור לעמוד בציפיות כלליות הנוצרות מעצם הנישואין, שכל אחד, כשותף מלא, יתרום לפי יכולתו לקידום המשפחה בכל התחומים, ובמיוחד בתחום הכלכלי; בין אם ישירות, בהכנסות שמרוויח מעבודתו, ובין אם בעקיפין, ביצירת סביבה תומכת בבית, בטיפולו ובטיפוחו, בטיפול ילדים, וכדומה. שונה המצב כשבן זוג אחד אינו תורם לתא המשפחתי ואינו עומד בציפיות האמורות, תוך שמאמץ לעצמו גישה של התנערות מאחריותו לתרום ממאמציו לכלכלת המשפחה. במקרה כזה, הרציו שעליו בנוי החוק אינו מתקיים, ומסיבה זו העניק המחוקק לבית המשפט את הסמכות לסטות מחלוקה שוויונית במקרים בהם אכן קיימות נסיבות כאלה". בתיק זה פסק בית המשפט לענייני משפחה כי הבעל יהיה זכאי ל25% מהנכסים שנצברו לאישה במקום 50% המגיעים בדרך כלל. וראה תמ"ש (ים) 20964/02

 

למאמר המלא לחץ כאן



  חזור למעלה  חזור למעלה  

| More


חדשות עולם המשפט



חדשות משרד
עו"ד ליאן קהת



כשירות מצווה לערוך צוואה
אחד התנאים שקובע חוק הירושה לצורך בדיקת כשירותה של צוואה הינו "כשירותו של המצווה". צוואה תיפסל אם יוכח שבעת שנעשתה, המצווה לא ידע להבחין בטיבה של הצוואה.

קרא עוד
ביטול צוואה\מעורבות היורש
סעיף 35 לחוק הירושה קובע: "הוראת צוואה, פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה או היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, והוראת צוואה המזכה את בן זוגו של אחד מאלה בטלה". קרא עוד
צוואות\השפעה בלתי הוגנת
מהי השפעה בלתי הוגנת? באילו נסיבות ביהמ"ש יקבע כי היורש הפוטנציאלי אינו כשיר לרשת את המנוח? עו"ד ליאן קהת מנתחת את הנושא ומציגה את מבחני הפסיקה.




קרא עוד
עמוד הבית  |  קישורים  |  חדשות  |  הוסף למועדפים  |  צור קשר  |  מפת האתר

כל הזכויות שמורות למשרד עורכת דין ליאן קהת טל: 03-6126367

פותח ע"י Guru4rent בניית אתרים