|
הסכם להורות משותפת
בשנים האחרונות הולכים ומתרבים המקרים בהם גבר ואשה שאינם בני זוג ואינם מבקשים להיות כאלו הופכים במשותף להורים.
בדרך כלל במקרים אלו עורכים השותפים להורות הסכם שבא להבטיח מצד אחד את זכויותיהם וחובותיהם כלפי ילדיהם המשותפים ומאידך את ההפרדה בחייהם הן מהבחינה הכלכלית והן מבחינות אחרות הנוגעות למהלך אורח החיים.
יש לערוך הסכם שיבהיר באופן מפורש וברור את אורח חייהם הנפרד של השותפים להורות, את מידת הנפרדות, כמו גם את כוונותיהם הרכושיות זה כלפי זו.
בנוסף לאמור יש להתייחס לכל הנושאים הנובעים מהעובדה שלילד ישנם שני הורים שאינם חיים ביחד. יש לקבוע את המשמורת בין ההורים, את הסדרי הראיה, לפי הצורך, ואת החיוב במזונות.
יצויין כי מדובר על קביעות מורכבות, שכן מטבע הדברים, ההסכם נעשה עוד טרם בואו של הילד לעולם, (ולעיתים טרם בואם של מס' ילדים לעולם). בשלב זה בני הזוג צריכים להגיע להחלטות שישרתו אותם לאורך שנים ארוכות עד הגיע הילד לבגרות, על אף שצרכיו של הילד משתנים לאורך השנים ואף מצבם של ההורים יכול להשתנות מבחינה כלכלית, בריאותית, מקום המגורים של כל אחד מהם ו/או של שניהם ועוד. הסכם טוב מתווה פתרונות או לפחות דרכים לקביעת הפתרונות בכל מקרה של שינוי.
בנוסף לכך, חלים על ההורים דינים מכח הדין האישי, שאינם נתונים לבחירתם. למשל לפי הדין האישי החל על יהודים בישראל האב חייב במזונות של ילדיו, אף אם לפי הסכמת השותפים להורות לא מוטלת על האב חובת מזונות. על השותפים להסכם לתת דעתם לדינים הללו.
|
